גזר דין בתיק ת"פ 18955-08-11

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בעבירה של איומים ובעבירה של היזק לרכוש במזיד.

תמצית עובדות כתב האישום אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין הן כי בתאריך ה-7.7.10 הניח המתלונן שהיה אז קטין , נרגילה בסמוך לקטנועו של הנאשם, שחנה בסמוך לביתו של חברו הטוב של המתלונן על מנת שהחבר יטול אותה משם. הנאשם יצא מביתו החל לצעוק על המתלונן, איים עליו כי יפוצץ את פניו וישבור את ראשו. הנאשם תקף את המתלונן והיכה בראשו במכת אגרוף ובמספר מכות נוספות וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן אודם ונפיחות בפניו. כן בעט הנאשם באופנועו של המתלונן והפילו אל הקרקע, כך שהאופנוע נפל וחלקים ממנו נשברו וניזוקו.

בטיעוניה לעונש הדגישה המאשימה את מעשיו החמורים של הנאשם שהינו יליד שנת 1953 שתקף ואיים על  המתלונן שהינו קטין ללא סיבה וללא היכרות מוקדמת, וזאת למרות שהמתלונן ביקש מהנאשם שיעזוב אותו ואף התחנן כי ייתן לו ללכת.

התביעה הדגישה כי למרבה הצער רבו התופעות של פתרון ויכוחים של מה בכך בדרך אלימה ובריונית וגם בענייננו, יש לדחות את טענתו של הנאשם להגנה עצמית ולרצונו להגן על רכושו ובוודאי שהדרך לפתרון בעיותיו לא היתה בדרך של אלימות.

התביעה  ערה לכך כי הנאשם נעדר עבר פלילי וכי מדובר בתיק יחיד שעומד ותלוי נגדו אך מדובר בנאשם שלא לקח אחריות על מעשיו ולא עבר הליך טיפולי ועל כן עותרת המאשימה לעונש של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות , מאסר על תנאי פיצוי למתלונן וקנס.

כתימוכין לטיעוניה הציגה התביעה אסופת פסיקה.

בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ הנאשם כי מדובר באדם בן 60,  נעדר עבר פלילי וכי זו הסתבכותו היחידה עם החוק ועל כן ביקש ב"כ הנאשם לראות את המקרה כמקרה חריג אשר אינו מאפיין את  הנאשם.

ב"כ הנאשם הוסיף כי מדובר באדם חולה לב ואף הציג מסמכים רפואיים לתמוך טענתו זו. הוא ציין כי הנאשם תומך בהוריו המבוגרים, ניצולי שואה, ואף מכלכל את בתו ואשתו. בנוסף מדובר באדם שהתנדב במשטרה ובשירותי הכבאות שנים רבות ורק בשל מצבו הרפואי חדל מלעשות כן. עוד ציין ב"כ הנאשם כי המתלונן הגיש כנגד הנאשם תביעה אזרחית ובפשרה פיצה הנאשם את המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח.

 לאור כל האמור לעיל ביקש ב"כ הנאשם שלא להטיל עליו מאסר בפועל אלא מאסר על תנאי וכמו כן ביקש שלא להטיל עליו קנס גבוה לאור נסיבותיו האישיות ומאחר שכבר פיצה את המתלונן בהליך אזרחי.

בדברו האחרון ציין הנאשם כי לא ברור לו הכיצד הגיע למצב זה והביע צער על מעשיו וכן הביע התנצלותו לכל מי אשר בו פגע. כן הביע את תקוותו כי מעשים אלה לא יישנו.

המעשים בהם הורשע הנאשם חמורים.

הנאשם נקט אלימות של ממש כלפי נער צעיר - קטין, אשר לא היה מוכר לו קודם לכן ולמעשה ללא כל טעם.

בענין זה אפנה להכרעת הדין, ולקביעות לפיהן נדחו כל טענותיו של הנאשם באשר לחשדותיו כי המתלונן ניסה לגנוב את אופנועו ולהגנה עצמית כיו"ב.

הנאשם נקט בבריונות ממשית כלפי המתלונן והיכה אותו במכות בוטות שאף גרמו לחבלה של ממש.

ואם לא די בכל אלה, הרי לאחר שנרגעו הרוחות ובנו של הנאשם שהרחיק אותו מהמקום והחזיר אותו לביתו, יצא הנאשם מביתו בשנית, שב למקום ובעט באופנועו של המתלונן וגרם לנפילתו וכתוצאה מכך ניזוק האופנוע.

לכך, לא יכול היה הנאשם למצוא ולו תירוץ כלשהו ואפילו לא לתרץ את מעשהו זה בסערת רוחות, שכן כאמור, הוא כבר נלקח מן המקום על ידי בנו. מדובר היה  בבריונות לשמה.

מתחם הענישה לעבירות מעין אלה  נע בין של"צ  ברף הנמוך ביותר של המעשים, לעבודות שירות ועד תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

הנאשם לא נטל כל אחריות על מעשיו ולאמירותיו בדברו האחרון אני מייחסת משקל מצומצם מאוד, לאור התנהלותו במהלך ההליך.

עם זאת לקחתי בחשבון כי סוף דבר חבלותיו הפיזיות  של המתלונן לא היו קשות וכי בהליך אזרחי קיבל המתלונן פיצוי בשל מעשיו של הנאשם. עוד לקחתי בחשבון את גילו, שאינו צעיר ואת נסיבותיו האישיות כפי שנסקרו לעיל.  כן לקחתי בחשבון את היותו של הנאשם נעדר עבר פלילי.